פסק-דין בתיק ת"א 34631-09-10

התובעים מבקשים להצהיר על בטלותו של הסכם המכר שנערך בינם לבין הנתבעים ביום 19.5.08 - מחמת הפרה יסודית.

רקע עובדתי

התובעים והנתבעים 1 ו- 2 הינם בעלי הזכויות של נכס מקרקעין הנמצא ברח' האצ"ל 82 בשכונת התקווה בתל אביב (להלן: " הנכס"). הנתבעים מנהלים בנכס מסעדה בשם "יוסי את יוסי". הנתבע 3 הינו בנם של  הנתבעים 1-2 (להלן: " הנתבע 3").

בשנת 2007 הגישו התובעים נגד הנתבעים תביעה לפינוי הנכס, כשברקע חוב של התובעים לעיריית תל אביב, בעקבותיו פתחה זו האחרונה בהליכים נגדם, במסגרתה מונה לזכויותיהם בנכס כונס נכסים, וכן הוגשה תביעה לפירוק שיתוף, שבהמשך נמחקה. תביעת הפינוי הועברה,בהסכמת הצדדים, להכרעה בבוררות בפני עוה"ד אחיקם גריידי (להלן: " הבורר").

ביום 19.5.08 הגיעו בעלי הדין להסכם חלקי לפיו מכרו התובעים את חלקם בנכס לנתבע 3.

ההסכם

תמורת חלקם של התובעים בנכס, ככל הנראה בהערכתו כתפוס, התחייבו הנתבעים לשלם לתובעים 84,000 דולר, לפי שער מינימום של 3.65 ש"ח, דהיינו 306,600 ש"ח (להלן: " תמורת המכר" או " התמורה").

ההסכם קובע שני מסלולי תמורה: לבחירת הנתבעים: האחד - התמורה תשולם עד לא יאוחר מיום 22.11.08 במלואה ובתשלום אחד, והשני - התמורה תשולם בעשרה תשלומים חודשיים רצופים, החל מיום 15.7.08, במקרה שהתובעים לא יוכלו לקבל הלוואה עקב העיקול הרובץ על הנכס לטובת בנק לאומי בגין חובות התובעים.

בסעיף 7 להסכם התחייבו התובעים להמציא אישור על ביטול העיקולים הרובצים על הנכס מטעם עיריית תל אביב ומטעם מס הכנסה, וכן להמציא אישור על ביטול מינוי כונס הנכסים על חלקם של התובעים בנכס. ההסכם שותק ביחס למועד קיום התחייבות זו.

כן נקבע בהסכם כי התובעים ישאו בתשלום מס שבח, הנתבעים ישאו בתשלום מס רכישה, ושני הצדדים ישאו בחלקים שווים בתשלומי היטל השבחה ומס רכוש - אם יחולו.  עוד קובע ההסכם כי הנתבעים ישאו בתשלומים השוטפים לעיריית תל אביב לתקופה המתחילה בחודש אוקטובר 2000.

הרקע לתביעה

כריתת ההסכם מיום 19.5.08 לא סיימה את  המחלוקות בין בעלי הדין, והללו החלו להתכתש זה עם זה בכל הנוגע לתשלומים שאמורים היו להשתלם על פי ההסכם. התובעים טענו כי הנתבעים אינם משלמים להם את תשלומי התמורה כסדרם וכמתחייב, ואילו הנתבעים טענו כי התובעים מפרים את ההסכם משום שאינם פורעים את החובות הרובצים על הנכס, אף אינם משלמים את התשלומים החלים עליהם עפ"י ההסכם, כגון מס שבח והיטל השבחה, והם נאלצים לשלמם במקומם.

שני הצדדים העטירו על הבורר פניות וטרוניות רבות בנושא תשלומי התמורה, תשלומי החובות והתשלומים המוטלים על מי מהצדדים עפ"י ההסכם, והלה נדרש לקיים דיונים וליתן החלטות שונות בנושאים אלו.

המצב נכון להיום הוא שבקופת הבורר מופקד סך של 46,800 ש"ח אשר עפ"י טענת הנתבעים הוא מהווה את התשלום האחרון עפ"י ההסכם והשלמת התמורה. התובעים מסרבים לקבל את הסכום הנ"ל בטענה כי כבר קודם לכן הודיעו על ביטול ההסכם מחמת הפרתו היסודית ע"י הנתבעים.

טענות התובעים

בכתב התביעה נטען כי חרף הפרות חוזרות ונשנות של הנתבעים  את הוראות ההסכם המתייחסות לתשלומי התמורה, הגיעו עמם התובעים ביום 5.6.10 להבנה אחרונה ולפיה הועמדה יתרת התמורה המגעת להם על סך של 46,800 ש"ח, אולם בתנאי שזו תשולם עד לא יאוחר מיום 9.5.10 ובתנאי שהנתבעים ימציאו עד למועד זה את האישורים "לתשלום חובות המס" שהיו אמורים לשלם במקומם ואשר קוזזו מיתרת התמורה.

התובעים טוענים כי הנתבעים הפרו בהפרה יסודית גם את הסכם המכר וגם את ההבנה האחרונה, שכן לא שילמו את יתרת התמורה במועד המוסכם, אלא רק לאחר שקבלו את הודעת הביטול, " אף לא המציאו את הקבלות על תשלום חובות המס לעיריית תל אביב, להיטל ההשבחה ולמס שבח שהיו אמורים להשלים".

נטען כי ביום 29.7.10 שלחו התובעים לב"כ הנתבעים הודעה על ביטול ההסכם, וראה זה פלא, מיד לאחר קבלת הודעת הביטול הזדרזו הנתבעים והפקידו ביום 1.8.10 בידי הבורר את הסך של 46,800 ש"ח הנ"ל, אותו הם, כאמור, מסרבים לקבל.

נטען כי מדובר בהפרה יסודית ומשכך, זכאים התובעים  להודיע על בטלות ההסכם.